הבעייה התעוררה לאחר שעזבתי את המלון והדרכון עם גזיר הנייר הלבן הוחזר לי בתוך הדרכון. בדקתי אותו, מישהו דאג להוציאו ממעטפת הביטחון של הדרכון, לישר אותו ולהניח אותו חזרה בין דפי הדרכון. אם לרדת לקטנות, אז היתה זו חתיכת נייר לבנה, דקה, קרועה קצת למעלה. הכתב היה כל כך קטן, עד כי נאלצתי לצלם ולהגדיל. קראתי אותו, היו שם פרטים רגילים של שם, ארץ מוצא וכתובת. נו, אז מה הקטע? הרי אפשר לצלם ולשחזר. אבל לאור ההזהרות, ממש רעדתי מפחד. כבר שמעתי סיפורים על רוסיה. החשש היה שמא ילך לאיבוד, ואז אלוהים יודע איך אצא מרוסיה, אולי אוגלה לסיביר בעקבות האובדן.
הנסיעה לס. פטרסבורג היתה נעימה וחלקה, הנופים חזרו על עצמם וכפרים חלקם מטופחים ומאוישים וחלקם עלובים, הופיעו ונעלמו במהירות של מאתיים קמ"ש. באיזה שלב נרדמתי ותמונות של משפטי ראווה היסטוריים צפו ועלו. בחלומי עלו תמונות מתוך כנסים רבי משתתפים, שמוצגים במוזיאון בטירנה, אלבניה, בהם אנשים קמים מקרב קהל הצופים לאחר קריאת שמם, יוצאים מהשורה בכניעה ומודים במעשיהם 'הנוראים', כל דבר מתפרש לבגידה באומה. זו מן נוסחה פנטסטית שכל שינוי בהרכב שלה, מביא לאותה תוצאה.
