אנרי פירן, היסטוריה כלכלית וחברתית של אירופה בימי הבניים

image009"השלטונות מצאו עצמם כבר מלכתחילה נאלצים להסדיר את יבוא צורכי המזון. עליהם היה לדאוג לא רק להשגת המזון אלא גם למנוע את הסכנות הכרוכות במונופולין ובעלייה שרירותית במחירים. הם נקטו שני אמצעים כדי להבטיח לתושבי הערים שפע של אספקת מזונות במחיר הזול ביותר, דהיינו: פומביות של העסקות במזון ומניעת מתווכים שדרכם תעבור התוצרת מידי היצרנים לידי הצרכנים.

מטרתם של שלטונות הערים היה ליצור מגע ישיר בין הקונה בעיר לבין המוכר החקלאי, וזאת בפיקוח ציבורי. נתפרסמו צווים ופקודות מרובים מאז המאה השתיים-עשרה ואילך, שלרוע המזל גם לא נשתמרו בידנו אלא מעטים בלבד, ולמן המאה השלוש-עשרה מרבים המקורות בפרטים מדוקדקים של תקנות, ומתוכם מקבלים אנו תמונה חיה על הנוהל שהיה מקובל כדי להשיג מטרה זו…] ננקטו אמצעי זהירות מדוקדקים ביותר כדי למנוע עליה מלאכותית במחירי המזון. תכופות נקבע מחיר מקסימאלי, משקל הלחם נקבע יחסית לערך התבואה; השמירה על הסדר בשווקים הופקדה בידי פקידים עירונים שמספרם הוגדל בהתמדה. העירוני היה מוגן מפני רמאות וכן כל ניצול לרעה של ספסרות ומונופולין. כל המוצרים היו נתונים לביקורת קפדנית, ואלה שטיבם לא היה מעולה לחלוטין או, כביטוי המוצלח המופיע במסמכים "נאמנים", הוחרמו או הושמדו, ונוסף לכך הוטלו עונשים ובכלל זה מוטל גם לפעמים עונש גירוש על האשמים. "

נו, אם הם יכלו, גם אנו יכולים…

מודעות פרסומת