26.12.13

Christmastruce3

אמש טבלנו תפוח בדבש לרגל השנה האזרחית החדשה. גם יין, לבן, אדום, ורוד ושמפנייה לא חסרו. אכלנו ארוחת ערב קלה עם חידושים מרעננים, ככה, שיהיה שמח. לא ידענו בכלל מה לעשות, שהרי אין זה החג שאנו המצאנו, היהודים, אבל אוניברסלים שכמונו לא יוותרו על חגים של אחרים, וכך, למרות הסערות שבחוץ, תמיד נחמד לשמוח. בעצם כל החיים הם מערבולות וסופות ומדי פעם עוצרים באי של שלווה כדי לשמור על שפיות ואגירת כוחות לבאות.
לכבוד השנה החדשה הכנסנו למעגל חברינו זוג נוסף. אף פעם לא מאוחר. לא צריך תנועת נוער, אוניברסיטה או צבא כדי להכיר חברים חדשים. החיים מזמנים לנו מפגשים נעימים.
מזל שלובה לא הכינה משחקים, חידות, כובעים ושאר סמלים, גם העץ המוזר שהיה מופיע מאיפהשהו לא קשור, נעלם, מה לנו לעצים ואבנים, אחלנו ברכות אחד לשני, אף פעם לא מאוחר.
חסרו סביב השולחן העגול שני זוגות ותיקים, אחד היה בבית חולים לאחר צינטור, נו, הגיל עושה את שלו. והשני נשארו לנוח בבית, עייפים, נו, גם כן הגיל הזה. התגברנו על העדרותם והעברנו נשיקה מאחד לשני.
אחר-כך יצאתי עם הצ'קלקה והשכן לשמירה על היישוב, אמיצים שכמונו. השעה היתה מאוחרת או מוקדמת, תלוי מהיכן מסתכלים על זה, הסיפורים של שכני היקר, מרתקים ולא איכזבו כמו תמיד (ישנו בעולם מישהו שמדבר יותר ממני). הצלחנו להעביר שעתיים עד שנראו קרניים ראשונות של השמש.
התפללתי לתפוס איזה גנב לרפואה, נו, מתנה לשנה החדשה (קמצן, הגורל הזה). כולם ישנו, גם הגנבים, רק שני חתולים הביטו עלינו ויללו ״ מטורפיוהו, בראש השנההיהוי??״.

מודעות פרסומת