פינת האורחים: רון ורבר.על מפגש גרעין 'עמית'

פתאום, באמצע החיים – הגיגים בגרוש… שאין לו מחיר

רון ורבר,  באר שבע / רמת השרון 

 ron@werber-pa.com     054-4378-630  . על מפגש גרעין "עמית", 36 שנים אחרי, שהתקיים בקבוץ רעים בערב שבת, 22.6.2012.

מאגרי הציניות התרוקנו אט אט במהלך הנסיעה דרומה. ההתרגשות – שהשתלטה סופית מרגע שחלפנו על פני נתיבות, בואכה צומת סעד, והפניה שמאלה, אל ציר בארי-רעים – הייתה נשגבה כמו פעם, בתחילת החיים.

בקושי שמתי לב שחצינו את הוואדי, על פני גשר שלא היה אז, ושסתם את הגולל על חווית החצייה הרטובה והבוצית של הוואדי המוצף בימי החורף הגשומים, בואך השער הנכסף של הקבוץ… והלאה, מהר, בהתרגשות ותשוקות אלומות, אל מגורי הבנות.

בפניה האחרונה שמאלה, הבטתי הלאה, אל המשך הדרך הראשית וראיתי את התל שלנו, עטוף גלימת פרחים, נישא ורם, מלא הוד והדר. חיזיון תעתועים של יום קיץ חם ולח מהרגיל.

מבלי שהספקתי למתוח את חולצת ההסוואה הבלתי אפשרית לכרס המשתפלת, נכנסתי למארב לא מתוכנן כבר במגרש החניה. המפגש הספונטאני עם הבאות מהשרון והבאים מבאר שבע וערד היה שיא בפני עצמו. וההתרגשות נמשכה גם במפגש הראשון על כר הדשא, עם חברי הקבוץ ועם הבאים מרמת גן וחולון ונחלת-יהודה וכדורי.

אחר כך בא הביקור במגורי הבנות. הן היו עסוקות בניקיונות של ערב שבת, וריח העוגות שזה עתה נאפו – שזור בריחות הגשם הראשון ובצלילי כוורת שהתנגנו ברקע – הגביר את פעימות הלב עוד יותר. לאחר החיבוקים ושאגות השמחה, הן הרשו לי להיכנס לחדר המצוחצח גם עם הנעליים האדומות מבוץ הוואדי המוצף… שהסתיר רק לשעה קלה את צבען השחור, המקורי והיפה מכולם. אחר כך התעוררתי, ועמדתי משתאה אל מול חדרים ריקים, ועץ שלא היה אז… וחזרתי לחבק אנשים באמצע החיים.

אני פוסח על הישיבה סביב שולחן האוכל והטרחנות של משחק "אמת או חובה" מטומטם שבא אחר כך, למרגלות המכבסה, המועדון וחדר האוכל שהיו מבנים גדולים… פעם. אבל אני מסיר כובע בפני מי שהשכילו להישאר מחוץ למעגל האינפנטילי, ובחרו לנהל שיחות אינטימיות מסביב. לשמחתי, הספקתי לקחת חלק מכמה שיחות כאלה ואני ממש מצטער על השיחות בהן לא הספקתי להשתתף.

התרגשתי לשמוע על מה שקורה עם חלק מהאנשים. יש כאן כמה ספורים מרוממי נפש, שהיו יכולים וצריכים למלא את הערב המרגש כולו, במקום הבקבוק הירוק והמעצבן ההוא.

כעסתי לשמע על איוולת החדרים הממוגנים שלא אושרו לקבוץ הנמצא בטווח הטילים – בדיוק כמו כל ישוב ממוגן אחר באזור. אבל ממש לא היה בי הכוח לפתח שיחה על הטמטום והרוע במדינה ועל המדרון התלול בו כולנו נמצאים ועל דרכים אפשריות לתקן את המצב, ועל הסלוקי ועל סולטן-יעקב ועל יום הכפורים, ועל השריפה בכרמל… די. לא כאן. לא ביום ששי הזה. לא אל מול הפנים החייכניות שלא השתנו והחמוקיים של הבנות הכי הכי בעולם, שהתעבו מעט, ארוטיות מתמיד.

אחר כך התפזרה האסיפה והלכנו איש איש לדרכו, ואני בכלל אורח כאן ולא מבין מי נגד מי. הסתובבתי מעט באזור המועדון, עד שכולם עזבו את המקום בדרכם לחדרים. ואז הלכתי בצעדים מדודים, אל החדר ההוא, והלב פועם מהתרגשות. שמחתי לראות שלמרות השעה המאוחרת עדיין בקע האור מבעד לוילון המוגף בחלון הפתוח, ומבפנים עלה קולה של ג'ניס… קורע את הלילה ברכות צרודה ומרגשת כמו שרק היא יכולה הייתה לעשות. הצמדתי אוזן לדלת הכניסה – והבנתי שהיא לא לבד. ומכיוון שלא רציתי להביך אותה – ומן הסתם גם לא היה בי האומץ לעמוד על שלי – ויתרתי והלכתי לדרכי, מאוכזב אך אופטימי, חדור תשוקה ותקווה שבפעם הבאה זה יקרה.

אבל זה מעולם לא קרה ועכשיו אני מחבק אנשים באמצע החיים ונפרד לשלום במגרש החניה של הקבוץ שפעם חשבתי שאולי אולי יהיה בית – אבל היה ונשאר מקום חם בלב.

אני חב תודה עמוקה למי שיזם וארגן וסידר, על הזדמנות לחוות שוב רגעים של פעם, שהיו ונשארו נשגבים מתמיד. ואני מחזיק אצבעות ומתפלל תפילה של אפיקורס גמור, שהיא עמוקה וחזקה וזועקת כמו גדול הרבנים, לשלומם וביטחונם ושלוותם של האנשים במקום המיוחד ההוא שלמרגלות התל על שפת הוואדי.

רון

נ.ב.

יש מי שיושב לי חזק חזק בווריד ויש מי שלא… ואני מניח שכך זה אצל כולנו – וזה ממש בסדר גמור, ולכן גם עדיף בלי שמות.

בסך הכול זה היה עבורי רק חלק מהשירות הצבאי. לא הייתי חבר גרעין מיום היווסדו וממילא התאהבתי בכומתה השחורה ואפילו לשל"ת לא הגעתי – למרות שהטירונות ונערן והביקורים בקבוץ בשבתות היו לי עולם ומלואו. את רובכם הכרתי ממש במעמד הגיוס. אבל נוצר חיבור, והוא עז ומתוק ומבעבע לעתים – גם היום.

אני יודע שכל אחת ואחד מאתנו עסוק עד מעל לראש בענייני הבית והמשפחה והחיים בכלל. צרות גדולות יותר ופחות, הנאות צרופות יותר ופחות, שגרה נינוחה יותר ופחות, ילדים נפלאים יותר ויותר, וגם נכדים יותר ופחות (ויש מי שעדיין ממתין, כמוני, אבל לא מקטר). וגם מכאן יופיו של המפגש המרגש ביום ששי האחרון.

http://www.youtube.com/watch?v=P2K_1qvIsFo&feature=fvwrel

מודעות פרסומת