סיפור בעשר דקות

1
סיפור לפני שינה זו חובה. בלי סיפור אני לא ישנה, גם טולי לא.
בדרך כלל אני קוראת את אותו הסיפור.

והערב שמעתי פתאום רעש לא ברור "ZZZZZZ".

מן זמזום כזה, רישרוש, כזה, פצפוץ וצרצור שממש הפריע לי להקשיב לסיפור.

אז מיד קמתי התלבשתי ויצאת לחפש…

2

כשהגעתי אל היער, הבטתי סביב.

הכל נראה שלו ודי חביב.

הקשבתי היטב, ומיד ידעתי,

החלטתי מהיכן הרעש ששמעתי,

זה אתה, אריה יקר, אותך שמעתי. (וטולי הסכים איתה)

האריה נבהל מההפנייה הישירה.

"סלחי לי גברת צעירה,
איני מקרקר
ואיני מצרצר,
אני בדרך כלל שואג
אבל עכשיו אני קצת דואג.
IMG_0107

טוב, מעניין בכל זאת מה הרעש שמעתי…

"אולי זה ממך אוטו זבל שעושה הרבה רעש בבוקר?"

"אני?" נבהל הנהג
"חלילה, אני אמנם עובד בשעות לא רגילות אבל אני עושה את זה בשקט בשקט".
– ממממ….ללא ספק, בעייה קשה,
מי יוכל לעזור לי בבקשה?

4

 

כאשר ביקרתי בצפרייה ושמעתי את קולן הערב של העופות, חשבתי שהנה, הנה מצאתי את הפתרון.
עמדתי עם טולי בצד, כיוונתי את המשקפת והייתי מוכנה לכל קרקור שיזכיר לי את הצליל. פתאום שמעתי, מיד לעברה הצבעתי.
"אני?" שאלה הדוכיפת, "את מתכוונת אלי?" נבהלה."אני, הציפור הלאומית, איני מקרקרת ואיני מצרצרת, קולי ערב כמו, כמו צליל פעמונים מעודן".
זה היה מביך לפגוע כך באוצר הלאומי. ואז המשכתי לחפש.

אבל עד שאמצא את פתרון החידה, הייתי מאד7 עסוקה. צריך לקרוא כמה ספרים, לצייר, לרקוד לשחק עם חברים וחברות ולאפות המון עוגות. עיסוקים לרוב   שאת כל היום תופסים והזמן נוסע לו מבלי משים.

 

 

 

 

5

באמצע היום, כאשר הכנתי עוגות נפלאות ונקיתי היטב את המטבח כיאה לאופה מדופלמת, פתחתי את דלת הארון ושמעתי שוב את הצליל החורקני הזה. הנה, זה הציר, אותו צריך לשמן. גם טולי הסכים איתי.
מיד לקחתי קצת שמן, מרחתי על הציר והצרצור פסק. זהו זה, זו הבעייה. טולי הסכים גם עכשיו בתנועת קלה של הזנב.

 

 

6

אלא, שהיתה זו רק מחשבה קצרה, משום ששוב נשמע הצירצור. הפעם החלטתי לעקוב אחר הרעש. נכנסתי לחדר הגדול והצרצור פסק. כאשר חשבתי לצאת, שוב נשמעה החריקה. התקרבתי וראיתי משהו קטן קטן מסתתר לו בין הדפים…

 

 

 

"איזה חמוד, שלום לך צרצר מתוק ועסוק מאד" הצרצר השיב לי בצרצור ארוך "ZZZZZ".

צרצר